שיער דליל אצל גברים

נשירת שיער היא תופעה הקיימת הן אצל גברים והן אצל נשים. כ-80% מן הגברים מקריחים בגיל מסוים, 25% מכלל הנשים שמתחת לגיל 40 מקריחות ו-50% מהנשים שמעל גיל 40 מאבדות שיער באופן משמעותי.

זה שנים שהדעה הרווחת היא שלא ניתן לעשות דבר כדי למנוע את התופעה, מאחר שמקור הבעיה נעוץ בתורשה. אך למעשה אין הדבר נכון כלל, וכיום ישנן דרכים להיאבק בנשירת השיער, לעצור אותה ובמקרים רבים לגרום לצמיחה מחודשת של השיער.

מהם הגורמים להתקרחות הגברית?
ישנם שני גורמים ביולוגיים עיקריים להתקרחות גברית:

גנטיקה: קרחת היא תכונה גנטית, העוברת בירושה. גבר שאביו, סבו, דודיו או אחיו קרחים, סיכוייו להיות קרח בעצמו גדלים.

גורמים הורמונאליים: רוב מקרי ההתקרחות הגברית (כ 90% מן המקרים) נובעים מגורם הורמונאלי. ההורמון האחראי להתקרחות נקרא דהידרו – טסטוסטרון DHT, שהוא הורמון "בן" של הורמון הטסטוסטרון הגברי. אצל גברים מסוימים גורם הורמון זה להתכווצות של זקיק השערה, ובעקבות כך להחלשות השערה ולנשירתה. פגיעת הורמון זה בזקיקי השערה נעשית בתהליך לאורך זמן. כלומר: בתחילת התהליך תמשיך צמיחה של שיער במקומות הפגועים, אולם השיער יהיה קצר, דק וחלש.


אם "תופסים" את ההתקרחות בשלב זה, פעמים רבות ניתן על ידי טיפול לחדש צמיחה של שיער בריא במקום, מכיוון שזקיק השערה עדיין חי. אולם, אם מפספסים שלב זה, זקיק השערה מתכווץ ו"מת" ולא יוכל להצמיח עוד שיער.
 

גורמים נלווים לגורמים הביולוגיים:
 

לרוב, הגנטיקה והגורם ההורמונאלי יעמדו בבסיס ההתקרחות הגברית. אולם גורמים נלווים עלולים לזרז, להרחיב או להחמיר את ההתקרחות.

גורמים נפשיים: מצבים של לחץ, מתח או חרדה עלולים לזרז תהליך של נשירת שיער והתקרחות אצל גברים. קשיים כלכליים, עומס ומתח בעבודה, בעיות משפחתיות, טראומה ומצבים נפשיים קשים נוספים משפיעים על ההתקרחות.

תזונה לקויה: תזונה לקויה החסרה חלק מאבות המזון הבסיסיים, או דיאטה חריפה, עלולים לגרום לזירוז או החרפה של התקרחות.

מחלות: סוגי מחלות שונים עלולים לזרז את קצב נשירת השיער, או אף לגרום להתחלתו בגיל או בשלב מוקדם.

שימוש בתרופות: תרופות מסוימות עלולות לגרום לבעיה של נשירת שיער.

שימוש בסמים ושאיפת רעלים: עלולים אף הם לזרז או להרחיב תופעה של התקרחות ונשירת שיער.

גיל: ככל שעולה הגיל כך גובר הסיכון להתקרחות. תהליכי ההזדקנות גורמים להחלשות שורשי השיער ולנשירת והידלדלות שיער. אם הגורמים העיקריים הינם גנטיקה וגורמים הורמונאליים, האם ניתן לעצור או למנוע את נשירת השיער?
 

עצירת/מניעת התקרחות
 

הסיבות המרכזיות להתקרחות גברית הן סיבות גנטיות והורמונאליות. ישנו היצע רחב של פתרונות בעלי פוטנציאל להאטה או עצירה של נשירת השיער.

המומחים חלוקים ביניהם בסוגיה זו. בקרב הסבורים כי ישנם פתרונות לעצירת או מניעת התקרחות גברית, מוצעים הפתרונות הבאים:

התאמת דיאטה - הימנעות ממזונות המכילים שומן כגון חמאה, שמנת, חטיפים וכדומה, וריבוי במוצרי מזון המכילים אבץ וברזל, כגון: קטניות, ירקות ופירות, ירקות ירוקים וכדומה.

כדורים הורמונאליים – כדורים אלה אמורים לדכא את פעילותו של ההורמון האחראי על נשירת השיער ובכך לעצור את הנשירה.

ויטמינים – המכילים ברזל, אבץ ותוספי מזון שונים המתיימרים לסייע בעצירת הנשירה.
 

צמיחת שיער נורמאלית
 

כדי להבין מהי נשירת שיער יש צורך לדעת מספר נקודות על צמיחה נורמאלית של שיער. לכל זקיק שיער יש מחזור חיים שבין שלוש לשש שנים, שבסופו השערה נושרת וחדשה צומחת תחתיה. כל שערה צומחת מתוך זקיק השערה הנמצא בדרמיס (שכבת העור הפנימית). בתוך הזקיק מיוצרים חלבון הנקרא קראטין (Keratin) שממנו נוצר השיער, ופיגמנט בשם מלנין (Melanin) שמקנה לשיער את צבעו. איכות השיער תלויה ישירות בכמות הקראטין שהזקיק מייצר. כמות מספקת של קראטין תניב שיער עבה וחזק, וככל שתפחת הכמות כך יהפוך השיער דק וחלש יותר. לאנשים בעלי שיער בלונדיני יש יותר שערות (140,000), בהשוואה לאנשים בעלי שיער חום (105,000) או "אדום" (90,000).
 

צמיחת השיער מתרחשת בשלושה שלבים:
 

•שלב הצמיחה Anagen)): בשלב זה השערות גדלות בבסיס הזקיקים. מדי יום צומח השיער בכ-0.3 מ"מ אצל גברים וב-0.4 מ"מ אצל נשים. כ-90% מזקיקי הקרקפת מצויים במצב זה בכל זמן נתון. לאחר שהזקיק מסיים את שלב הצמיחה, שנמשך כ-3 שנים, הוא עובר לשלב "המנוחה" (הזמן המדויק משתנה מאדם לאדם ותלוי בגורמים רבים כמו גיל, מצב בריאותי, גזע, השפעת גנטית וכד').

• שלב המנוחה Catagen)): כ-10% משערות הראש נמצאות בשלב של "מנוחה". בשלב זה השיער אינו גדל ונמצא במצב סטאטי במשך שלושה שבועות. השערה למעשה מפסיקה לצמוח, השורש מצטמק והשערה עולה במעלה הזקיק שמצטמק בעצמו .כך מתרחקת השערה מכלי הדם המספקים לה את חומצות האמינו, המינרלים והוויטמינים שהם חומרי הבסיס ליצירת הקראטין והמלנין, ולשערה לא נותר אלא להחליק החוצה מן הזקיק. שלב זה נמשך בין מספר ימים לשבועיים.

• שלב הנשירה והצמיחה מחדש Telogen)): השיער לא נושר ביום אחד אלא אחרי תהליך של שלושה חודשים, שרק בסיומו הוא ניתק מהקרקפת, אז, במצב תקין, צומח במקומו שיער חדש. אם השערה הקודמת עדיין לא השתחלה אל מחוץ לזקיק בעקבות סירוק השיער למשל, היא תידחק אט אט החוצה ע"י השערה החדשה.

במצב נורמאלי אדם מאבד בכל יום בין 50 ל-100 שערות וקצב הצמיחה הוא 1 ס"מ בחודש. עם ההתקדמות בגיל השיער נושר רגיל אבל וצומח פחות.

אובדן שיער יכול להיחשב לבעיה רק כאשר הוא מתחיל ליצור אזורים דלילים בראש. אחת הפעולות שניתן לבצע כדי לבדוק אם יש נשירה משמעותית של שיער היא משיכת השיער ((Pull Test: מושכים קבוצה של שערות באמצעות שלוש אצבעות; אם בין האצבעות יימצאו מעל 4-5 שערות – הרי מדובר בנשירה רצינית. בדיקה נוספת נעשית ע"י הסתכלות על הכרית בבוקר כשקמים מהשינה - אם מוצאים מעל 8 שערות על הכרית, גם כן מדובר בנשירה רצינית.

בחלקים שונים בגוף האדם, שהשיער הוא אחד מהם, קיים אנזים בשם 5-אלפא-רדוקטאז (5αR) . בעזרת אנזים זה, ההורמון טסטוסטרון מתפרק והופך לדיהידרו-טסטוסטרון או DHT. כאשר ה-DHT נקלט באתרי הקליטה שלו על זקיקי השיער הנמצאים בחזית ובמרכז הקרקפת, הוא גורם להרס הדרגתי שלהם, כנראה ע"י תגובה אוטו-אימיונית. כלומר, המערכת החיסונית של הגוף מזהה בטעות את הזקיקים בהם נקלט ה-DHT כגוף זר, ותוקפת אותם עד לחיסולם המוחלט. כל התהליך הזה למעשה מושפע מתהליך גנטי הורמונאלי. לכן, בשנים שעד גיל ההתבגרות, בהן הטסטוסטרון מצוי בגוף בכמויות נמוכות יחסית, כמות ה-DHT שנוצרת אין בה כדי להזיק לזקיקי השיער. לאחר גיל ההתבגרות עולה כמות הטסטוסטרון בגוף באופן משמעותי ואיתה גם כמות ה-DHT. בשלב זה מתחילים הזקיקים להינזק. הם הולכים ומתכווצים באופן הדרגתי, תקופת הצמיחה בהם מתקצרת ותקופת המנוחה מתארכת, והשיער נעשה דק יותר ואיכותי פחות. תהליך זה נמשך עד לחוסר תפקודם המוחלט של הזקיקים, והשיער נושר.
 
 

התקרחות גברית טיפוסית
 

ה-DHT הוא הגורם העיקרי להתקרחות גברית טיפוסית. קיים שוני בין נשירת שיער בקרב גברים לבין נשירה בקרב נשים. בקרב גברים נשירת השיער היא גנטית והורמונלית. ההתקרחות היא אמנם תופעה תורשתית דומיננטית, אולם לעתים התופעה "מדלגת" ו"קופצת" דור.

התקרחות גברית היא המקרה שבו השיער מתחיל להתדלדל באזור הכתר (אותו אזור שמסביב לנקודה ממנה צומח השיער בצורת מערבולת) ובאזור הרקות והמצח (ה"מפרצים") ויוצר קו שיער נסוג. בשלב מתקדם יותר, שני האזורים הקירחים נפגשים במרכז הקרקפת ובסופו של דבר נשארת רצועת שיער בצורת פרסה העוטפת את צידי הראש ואת חלקו האחורי. השיער הרגיל במקומות המתקרחים מתחלף בשיער פלומתי רך, שלאחר זמן ייעלם כליל וייצור שטח קירח שרק ילך ויגדל. על פי הערכות, מעל 70% מן הגברים סובלים מהתקרחות גברית טיפוסית לפני גיל 50.

העובדה שהשיער באותם אזורים שבצידי הראש ובחלקו האחורי אינו נושר נובעת מכך שזקיקי השיער באזורים אלו אינם רגישים להורמון ה-DHT. העור המכסה את האזורים הרגישים ל-DHT מגיע מצידו הקדמי של הקרקפת, בעוד האזורים העמידים שייכים לשכבת העור המגיעה מאחור. העובדה שאזורים אלו עמידים בפני ה- DHT מאפשרת את השתלות השיער המבוצעות כיום.